פרק יב על הסכמטיזם של המושג האמפירי

בעיית הסכמטיזם בניסוחה החדש הועמדה על אי האפשרות להצביע במדויק על טיב הרצף בין המושגים הטהורים ובין המושגים האמפיריים . בהתאם לכך ראינו שאת ההבחנה בין השיפוט המכונן ובין השיפוט הרפלקטיבי ניתן בכל זאת לנסח במונחים המתייחסים לחריגתו של השיפוט המכונן מן הסמכות שניתנה לו , והשיפוט הרפלקטיבי בא לציין כביכול העמדה של מעין קו גבול לפעילותו של השיפוט המכונן . השיפוט המכונן רשאי מבחינת סמכותו לקבוע את תאימת הגומלין שבין הקטגוריות ובין הסכמות הטרנסצנדנטליות , ואילו השיפוט הרפלקטיבי בא כביכול להגן על היומרה של השיפוט המכונן לחרוג מסמכותו , אך הוא עושה זאת תוך העמדת הגבלה מפורשת לגבי היקף חלותן של הקטגוריות . במסגרת ביקורת האידאות מציין קאנט כי "העיקרים של התבונה הטהורה אינם עשויים שיהיו אפילו מכוננים , מבחינתם של המושגים הניסיוניים [ האמפיריים . ( 692 , B ) " [ ואילו בביקורת כוח השיפוט הוא חוזר ומציין את המושגים האמפיריים "מבחינת מה שנשאר בהם לא קבוע על ידי החוקים הכלליים" ( סעיף ד , עמ' . ( 19 הכוונה הכללית של קאנט , ובה היומרה שבהעמדת עקרון התכליתיות הצורנית , מתבררת אפוא במטרה לחשוף את תנאי הת...  אל הספר