העברית של ימינו היא לשון עשירה , יפה ונהדרת . העברית שלנו שונה מהעברית של אבותינו , למרות העובדה כי אוצר המילים המקראי מהווה חלק מכריע בכל מאמר או שיח בימינו . העברית היא תערובת של לשון מקרא , לשון חז"ל ולשון ימי-הביניים . אל התערובת הזו התווספו מילים עבריות חדשות , מילים לועזיות וכן מילים וביטויים מהסלנג ( בעברית עגה ) - כל אלה כלולים בעברית של ימינו . הסלנג הוא "לשון רחוב" מין שפה פרחחית ושובבה שאינה מתחשבת בחוקי הלשון או כללי הדקדוק . הסלנג כולל מילים או ביטויים המוניים שאינם נחשבים מתאימים לכתיבה או לדיבור רשמיים . מי שיודע עברית , יודע להבדיל בין הסגנונות השונים . כפי שצוין , בתקופות קדומות העברית שאלה מילים משפות זרות . כך גם היום העברית שואלת מילים לועזיות משפות אירופיות שזרותן ניכרת בהן . האקדמיה ללשון העברית מנסה לשרש מהשפה את המילים הלועזיות ו'לעברת' אותן . לדוגמה : אינטרנט הפך למרשתת , › בלוג הפך ליומן רשת , › טוקבק הפך לתגובית ואימיל - לדואר אלקטרוני . זאפינג הפך לשלטוט , ! פריים טיים הפך לשעת שיא . פרומו הפך לקדימון , רייטינג הפך למידרוג וג'ינגל הפך לזמריר וספין - לסחריר ....
אל הספר