לאומיות: חי, צומח, דומם או חושב?

בחרתי בכותרת הזאת לא מתוך קלות דעת , אלא כדי להתריע נגד הגדרות צרות מדי ונגד תאוריות שיטתיות מדי של הלאומיות , שרבים מאתנו חיפשו או ניסו לנסח . במהלך החיפוש שלי עצמי נתקלתי בביטויים ובצללים של לאומיות על כל צעד ושעל . כעת אני סבורה שעלינו להיזהר מרדוקציוניזם , מניסיונות לפשט את הבנת הלאומיות באמצעות נוסחאות כוללניות . רבים מסכימים שהלאומיות היא בראש ובראשונה אידאולוגיה פוליטית הדוגלת בזכותה של אומה אתנית ותרבותית לשלטון עצמי במדינה משלה ; במובן זה הלאומיות היא מבחן ללגיטימיות של השלטון . אבל ללאומיות יש גם שלל תפקידים נוספים . הלאומיות יכולה , למשל , להיות טיפוס של מדיניות שמפעילה ממשלה של מדינת לאום שהלגיטימיות שלה כלל אינה מוטלת בספק , מדיניות של אינטגרציה או של 'רגימנטציה' של החברה , או מדיניות קונפליקטואלית נגד כוחות חיצוניים . בשם לאומיות אפשר להשתמש גם לתיאור של השקפת עולם המתמקדת בהפרדה האנכית של האנושות , כחלוקה המשמעותית ביותר . וכן אפשר לכנות בשם הזה תאוריה חברתית המצדדת בקיומם של יחסים אורגניים או מיסטיים בין היחיד והאומה . נוסף לכך , הלאומיות לא היתה יכולה להופיע לולא קדמו ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב