הערות על משנת גורדון לאור מקורותיה היהודיים

שלום רצבי אברהם שפירא , אור החיים ב'יום קטנות : ' משנת א . ד . גורדון ומקורותיה בקבלה ובחסידות , עם עובד , אוניברסיטת תל אביב , תל אביב 996 ו , 37 2 עמודים פנים רבים לייחודו של אהרון דוד גורדון ( א"ד גורדון . ( שלא כמרבית חבריו אנשי העלייה השנייה ראה א"ד גורדון את המהפכה הציונית לא כמהפכה לאומית חברתית בלבד , אלא גם כמהפכה החותרת להתחדשות דתית ' . וכשם שתפיסתו הציונית מיוחדת כך מיוחד גם מפעלו כמורה דרך לבני דורו ולדורות שאחריו . שלא במשנתם של מוריה ומנהיגיה של העלייה השנייה , משנתו מתייחדת בזה שאין היא באה להורות הלכה בענייני השעה דווקא . לפיכך , כפי שכבר הראו החוקרים , בשעה שהוא מבקש לברר את שאלת מקומו ומעמדו של היחיד הוא ניצב מול שאלות בסיסיות כגון מהו האדם , מהו הטבע , מה מקומו של האדם בטבע , מהו היחס בין היחיד ללאום ועוד . אף באורחות חייו וביחסו ליהדות ניכר ייחודו של גורדון . גם כשעלה לארץ ישראל והפסיק לקיים מצוות מעשיות לא נטש את אמונתו בערכה של היהדות בתור תרבות ודת . מעולם לא התנכר לעולם היהודי שעל ברכיו עוצב . כך , למשל , היה סבור שהמהפכה הציונית פירושה תמורה שבה האידאלים היהוד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב