תגובתו של עגנון למדינת־הלאום היהודית על פי 'ספר המדינה'

מיכאל קרן ' ספר המדינה' לעגנון הנו אוסף של פרקים שנכתבו על ידיו בתקופות שונות וכונסו תחת הכותרת 'פרקים של ספר המדינה' בקובץ סמוך ונראה . הפרק 'קליפת תפוח זהב' נכתב ב , 1939 'החוטפים' ו'שלום עולמים' נכתבו ב , 1942 וב 1950 כתב עגנון את 'על המסים' והוסיף 'פתיחה לספר המדינה . ' חוקרי הספרות מיעטו לעסוק בו , וגם בעיני מחברו לא היה חיבור חשוב : 'זה אינו אלא פיליטון קלוש , ואני מצטער שבכלל 1 פירסמתיו בדפוס , ' אמר . אי הנחת שחש עגנון ביחס לכתיבת ה'פיליטוך באה לידי ביטוי גם בספר עצמו : 'מיום שעמדתי על דעתי ביקשתי לכתוב בספר את מעשי 2 המדינה . אבל כל אימת שקרבתי אל המלאכה נרתעתי לאחורי . ' במאמר זה רצוני לטעון , כי רתיעתו של עגנון מפני כתיבת 'ספר המדינה' מבטאת רתיעה מפני המדינה עצמה . זוהי רתיעה המעוגנת באורח מחשבתם של עגנון ושל אינטלקטואלים יהודים אחרים המתייחסים אל המדינה , דהיינו מדינת ישראל , סמוך להקמתה . כוונתי איננה לרתיעה מפני המדינה במובנה ה'הובםיאני , ' קרי , כגוף המפעיל עוצמה למען הגנה על האזרחים . במובן זה עגנון חש בנוח ביחס למדינה הריבונית . כוונתי לרתיעה מפני מדינת הלאום המבקשת...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב