פועלם של מוסדות השלטון בחיפה לשילוב המיעוט הערבי במרקם העירוני בשנים 1950-1948

תמיר גורן הקדמה עד מועד פרוץ המלחמה בין ישראל למדינות ערב , רשמה 'ההגנה' לזכותה הישגים צבאיים משמעותיים . ההשתלטות על הערים המעורבות - טבריה , חיפה וצפת - בתוך פחות מחודש ימים יצרה לראשונה מציאות חדשה במרקם העירוני של ערים אלה . עיקר השינויים התבטאו במהרה בתמורות פיסיות ודמוגרפיות , שנבעו לרוב עקב מנוסת האוכלוסייה הערבית מחד גיסא , ופעולת מוסדות השלטון מאידך גיסא . בניגוד למה שהתרחש בחיפה , בטבריה ובצפת לא נותרה אוכלוסייה ערבית , ולמעשה הן הופכות לערים יהודיות , וכינוין 'ערים מעורבות' נותר מכאן ואילך כנחלת התקופה המנדטורית . גם בחיפה חלו תמורות דומות ובהיקף נרחב , אך על אף זאת נותר בעיר מיעוט ערבי , שהעדיף להישאר בתחומה . עובדה זו חייבה את השלטונות לעצב דפוסי שלטון ומינהל ייחודיים , וזאת גם על רקע היותר , של העיר כלולה מלכתחילה בגבולות המדינה העברית על פי מפת תוכנית החלוקה . בזמן השלטון המנדטורי חל גידול מרשים באוכלוסיית העיר . יחסית לערים הגדולות תפסה חיפה את המקום הראשון בשיעור הגידול , תהליך שצבר תאוצה בשנות השלושים והגיע לשיאו בשנות הארבעים . ב 1947 מנתה אוכלוסיית העיר כ 135 , 00...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב