מורשת ההתיישבות העובדת במבתן המדינה

ישי גבע תנועות ההתיישבות העובדת , קרי התנועות הקיבוציות ותנועת המושבים שפעלו במסגרת ההסתדרות , גובשו בתנאי הבית הלאומי . הקמת המדינה העמידה בפניהן , במלוא החומרה , את הדילמה שבין דבקות במסורת של ערכים ודפוסי פעולה לבין הסתגלות לתביעות ולאפשרויות של תקופה חדשה . ההתמודדות עם דילמה זו חייבה אותן לקבוע מה מהותי ומה בן חלוף בזהותן , ולהגדיר מחדש את מעמדן ותפקידן במסגרת הכוללת של המדינה . ההתלבטות הרעיונית והחברתית לא הייתה מנותקת ממאבקי כוח פוליטיים ומאינטרסים כלכליים שהיו עשויים להחליש עמדות עקרוניות או דווקא להקשיחן . מאמר זר , יבחן את המעבר של ההתיישבות העובדת מיישוב למדינה מזווית הראייה של קליטת העלייה ההמונית במסגרותיה ואת השתלבותה בממסד ההתיישבותי הממלכתי . הוא יתמקד בתקופת התפתחות של כשנה וחצי , בין שלהי 1948 לתחילת , 1950 שבמהלכה התבררו נסיבות הפעולה החדשות והתגבשה מערכת ההתיישבות של המדינה . גורמי יסוד בעיצוב מדיניות ההתיישבות ההתלבטות וניגודי העמדות באשר לדרכה של ההתיישבות בתקופת המדינה לא נגעו ברובד הבסיסי של התפיסה הציונית המסורתית על אודות מעמדה המרכזי של 1 ההתיישבות החקלאית ב...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב