חנינא פורת מבוא בדצמבר , 1947 לאחר מפגש עם יישובי הנגב שבמצור , הטיל דוד בן גוריון על יוסף ויץ לעמוד בראש ועדה שקיבלה את האחריות לנושאי הביטחון ולפעולה אזרחית משקית לביצור הנגב . ד' בן גוריון וחברי הוועדה האמינו , שעל אף המשימות הבטחוניות תוכל הוועדה במסגרת פעולתה לעסוק גם בתכנון ההתיישבות החקלאית בנגב ' . ראשי הקרן הקיימת לישראל סברו אף הם כי הדבר ניתן , והדירקטוריון של הקק"ל הבטיח את התקציב להמשך יישומה של 'תוכנית הנגב' והתחייב לספק לאזור 2 משאבים , מים והדרכה חקלאית . ברם באמצע דצמבר , 1948 לקראת פריסת התיישבות גדולה בנגב , הורגש צורך בגוף חדש , מעין משרד אזורי בעל סמכויות תקציב וביצוע , שיתאם בין הגופים המיישבים . כך החליטו אפוא המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל על הקמתו של משרד משותף חדש , בשם מפעל הנגב , שיהיה אחראי , תוך מגע צמוד עם המתיישבים , על יישוב ופיתוח הנגב הצפוני והמערבי . מפעל הנגב , שהוקם בבעלות משותפת לסוכנות ולקק"ל , התכוון לפתח את האזור על סמך נסיונה של הסוכנות בהקמת יישובים , תוך יישום הישגיה החקלאיים של הקק"ל ביישוב האזור עוד מימי הקמת שלוש...
אל הספר