בני פרנקל ער לרבע האחרון של המאה הי"ט , התבטאה זיקת יהודי תימן לא"י , בהתרפקות על העבר ובכיסופי גאולה ותנועות משיחיות . אך בשנת תרמ"ב חלה התעוררות עזה בקרב יהדות זו שהחלה לעלות לא"י בהמוניה . לעלית יהודי תימן בשלהי המאה הי"ט חברו גורמים אחדים : עשר שנים לפני כן נכבשה תימן מחדש ע"י תורכיה ומתקופה זו ואילך היו א"י ותימן נתונות תחת מרותה של אותה אימפריה . הקשרים בין שתי הארצות הוקלו ויהודי תימן אף באו במגע עם סוחרים ושליחים מא"י . ר' שלום אלשייך ( 1881 ) מספר בזכרונותיו " כי רוטשילד קנה הרבה מקומות בא"י וכי הרשות נתונה מאת המלך ליהודים אשר בכל תפוצות העולם לבוא ולהתיישב בארצם א"י . " פעילותו של רוטשילד בא"י החלה למעשה רק בראשית תרמ"ג והשמועה שהגיעה לתימן , היתה הר לפעולותיו של לורנס אוליפנט שהשתדל בשנים 1879-1880 לקבל זכיון להתיישבות יהודית בארץ הגלעד . יהודי תימן קישרו את השמועה לרוטשילד והוסיפו לה גוזמאות כיד הדמיון הטובה עליהם . עולי תימן מעידים , כי גם כאותה תקופה ניתן מאת השלטונות הרשיון ליהודים לעזוב את תימן ולעלות לא"י . הדבר עורר התרגשות רבה בקרב הקהילה ורבים מכרו בחופזה את מטלטלי...
אל הספר