בשנת 1995 ראה אור ספרי "אומנים , מרפאים ועושי נפלאות בגליל . " ולפתע נודע לכולנו כי בגליל קיימים עדיין אותם אנשים שסברנו כי הם נחלת העבר , דבר שהביא לגל של טיולים וביקורים כדי לחזות ב"נופי האדם" בגליל . מאז ומתמיד התייחסו כותבי העתים אל אותם אומנים כתופעה שחלפה מן העולם , ובדרך כלל , לא צוין שם הכפר , האומן או מועד הביקור . כך למשל נכתב : ב"עמק החולה נהגו הבדווים ל קלוע מחצלאות . " או : "הקדרים היו מוכרים מרכולתם בשווקים" וכד . ' לעתים המידע שנמסר לא היה מבוסס דיו או שהמסקנות היו נמהרות מדי " ) בגליל נהוג היה לייצר את המג'ראפי המזרה , בעל חמש השיניים ללא חיזוק של עור . (" ... אמת , גם אני התחנכתי על ברכי אותם סיפורים , תוך הכרה במציאות העגומה , שאותו דור נפילים של חרשי עץ , נחושת וכסף , ושל האורגים , הקולעים , הקדרים וכד , ' חלף עבר מן העולם ונותרו רק הזכרונות . ופתאום , הם כאן , וליתר דיוק — הם עדיין כאן . אותם אנשים הקשורים למקום ולאדמה , אומנים , מרפאים ועושי נפלאות . רובם בגיל מופלג , שבעי ימים וחרושי קמטים , אך עדיין כוחם במותנם . ואנחנו לא ידענו . וכולם כמובן , ערבים אנשי הגליל ...
אל הספר