[ד. מעשה ביוסף בן גוריון והפריצים]

1 רע"ד . וגוריון הכהן אבי יוסף הכהן הכותב הספר הזה לישראל להיותו להם לעדות ולמזכרת היה בעת ההיא אסור בנחשתים ובכבלי ברזל במגדל אחד ממגדלי ירושלם והוא זקן בא בימים בן מאה ושלש שנים ואין בא אליו אל המגדל ואין יוצא . ובעת ההיא בא יוסף בנו מול החומה מרחוק 5 נכח המגדל אשר בו היה אביו גוריון אסור אז שמה , ויגש מעט אל החומה לדעת את שלום אביו ומה יעשה בו . ויעבור יוסף קרוב לחומת המגדל ההוא ועיניו צופות אל המגדל אשר בו היה אביו אסור שמה , אולי יראה פני אביו בעד חלונות המגדל או בעד מקומות יירות החצים אשר היו במגדל וינחמהו וידבר על לבו ויודיעהו אשר הוא חי , ומדי עברו והוא 10 צופה למעלה אל המגדל ההוא , וישליכו עליו הפריצים אבני ידים , ותבואהו אבן יד גדולה על ראשו ותכהו ויפול לארץ מעל מרכבתו . והפריצים רצו לרדת אליו ללוכדו . והרומיים ראו כי נפל יוסף מעל המרכבה ויגידו הדבר לטיטוס , וימהר טיטוס ויצו את גבוריו ללכת אליו להצילו בטרם ישיגו אותו הפריצים . ויעשו הרומיים כאשר צוה 15 טיטוס וילכו אליו ויקימוהו ויחזקוהו וינהלוהו לאט ויסובבוהו במגניהם ממעל ומסביב מפני החצים והאבנים אשר היו יורים עליו הפריצים מ...  אל הספר