[פרק א: ראשית הנצרות]

1 אז נתעוררו פריצי עמינו לעשות איש הישר בעיניו וללכת בשרירות לבו רע ולשנות דרכו , וכאשר יקריבום למשפט לפני השופטים אשר בימים ההם , וילכו הפריצים אל שרי רומא אשר ביהודה ויאמרו להם : יען כי מרדנו בתורתם ונכנסנו בתורת קיסר מבקשים להרגינו 5 וכאשר 5 היו נשבעים : חי קיסר ! היו מצילים אותם שרי קיסר מן השופט . ו ויצאו רבים מפריצי עמינו ויתעו רבים מעם יי וילכו באדום וישנו את דתותיהם ויתעום בתוהו לא דרך , ויעשו להם אותות ומופתים בכשפיהם , ולא יכלו להם חכמי ישראל כי יתעזרו בגיוס קיסר . ו וילכו הפריצים בנצרת אדום ויטו רבים , ויתעשרו הפריצים האלה מהון אשר נתן להם 10 המלך . וילר שוי וריעיו אל גיוס קיסר ויאמרו לו כי בא מלאך אלהים בנו אשר ניבאו עליו זמן מרובה ויאמר ליושבי ירושלם לקבל עליהם מצותך ולהזכיר שמר אלהים ולא שמעו אליו ויהדפוהו וירדפוהו להרגו . ו ויאמר גיוס : ואיו ? קראו לו ! ויקראוהו ריעיו ויבא לפניו ויאמר אל המלך : אלהים שלחני אליו למשחך אלהים בארץ ולבנות לר מזבח 15 כאלוה ולהזכיר שמר אלהים . ו ויברכהו גיוס ויכבדהו . ראשית הנצרות ומעשר ! שושנה כל הסיפור הזה נשתמר באותם שני כתבי יד שבהם נשתמרו...  אל הספר