[ע. המלכת בספסינוס]

1 ובספסינוס פחת רומנים הקריב ריחן בקיסריאה וישב שם הוא וכל מחנהו כי אמר : אל נמהר לשלוח יד בירושלם עד הלחמם בתור העיר להרוג איש את רעהו , אולי יוכנע גאון עוזם במלחמה וברעב , כי איש יועץ היה בספסינוס לכל מלחמות וישב בקיסריאה ימים רבים . 5 והעם אשר בירושלם נלחמים ביוחנן ובאנשיו אשר נקהלו אליו עד אשר נפלו מן העם חללים לאיו מספר , מהם נופלים בחרב ומהם נדקרים בסכינים כי היו מקצת הרוצחים אוחזים איש סכינו בידו ויסתירו אותה תחת מדיהם . 1 והיה כאשר יקרב הרוצח אל הצדיק פתאום בבלי דעת וידקרהו ונפל ומת ולא ידע הצדיק מי הכהו , ויפלו מן העם כאלה 10 רבים מאשר נפלו במלחמה . ויהי בימים ההם וישלח יוחנן חיל מירושלם אנשי המלחמה וילכו אל הערים אשר השלימו עם בספסינוס וישחיתו ויכו ביושבי הערים כל הנמצא שם מן היהודים ומן הרומנים ויקחו את כל רכוש הערים וילכו גדרה אשר בעבר הירדן וישבו שם . 15 בעת ההיא שלחו כל יושבי ירושלם , הכהנים ויתר העם אל בספםינום דברי שלום לאמר , תנה לנו ידך לעזרתנו כי רבה רעת יוחנן והרוצחים אשר עמו וישחיתו בעיר אלהים לאין מספר . ו וישלחו גם אנשי גדרה לבספסינוס כדברים האלה ויאמרו כי השחיתו...  אל הספר
מוסד ביאליק