[נט. תחילת המרד ברומיים]

1 ובימי אגריפס בן אגריפס התעוררו מלחמות בכל ארץ יהודה ובכל ארץ ארם , כי אלעזר שר הפריצים אז נתן מרוצה בכל ארץ ארם וישחיתה ועשרים שנה לא חדל לשלול שלל ולבוז בז ולהרוג נפשות ויציע בכל ארם מצע גדולה פגרים מתים וגם ביהודה סילה רבים עד בוא עליו פילים 5 שר צבא רומא בחיל כבד ויד את פריציו וילכדהו ויאסרהו בנחושתים ויוליכהו אל רומא . ו ואף כי שלח פילים את אלעזר הפריץ אל רומא , לא טיהר את הארץ מן הדמים , כי גדלה שנאת העם איש את אחיו לשנוא ולהרוג , אז צמחה רעה גדולה בקרב ירושלם בחוצותיה ובשווקיה ובהיכל יי , ויהי 1 אם שונא איש לרעהו , וישכור עליו רוצח מן הפריצים ובידו חרב חדה קטנה בעל פיפיות הנקרא סכין , ויסתר הפריץ את הסכין תחת בגדיו ויבוא בתור המון העם בשוק או בהיכל וימצא האיש אשר יבקש להרוג ויקרב אליו בתור העם ויגש בצידו ויכהו בסכין וימיתהו ולא נודע מי הכהו . ו כה עשו תמיד בכל יום נושאי הסכינים בתור העם , ויאנח העם 1 נאקת חללים ורואים תמיד בעיניהם את המות והממית לא ראו , על כן קראו למות ההיא מות עיוורה אשר אין בה עיניים . ו ויירא העם מאד מפני הפריצים בעלי הסכינים כי קלים היו בעלי הסכינים ומהירי...  אל הספר
מוסד ביאליק