[יט. מלחמות יהודה]

1 ויהי אחרי החנוכה וילר יהודה אל ארץ אדום ויצא לקראתו גורגיאס בעם כבד מאד . ויד יהודה במחנה גורגיאס וינוסו מפניו , וירדוף אותם יהודה ובחוריו וסילו ביום ההוא מאדום גוויות עשרים אלף . וינוס גורגיאס וילר אל תימותיאוס בארץ ערב כי אותו הפקיד המלך 5 על כל ארץ ערב . ויצא תימותיאוס במאה ועשרים אלף מחיל מקדון ומחיל ערב , ויבא בארץ גד וגלעד ויהרוג רבים מעם יהודה . וישלחו אגרת אל יהודה לאמר 1 עלה והושיענו כי כלתנו חרב תימותיאוס . ועוד בא איגרת מהגליל לאמר : עלה והושיענו כי כלתנו חרב צור וצידון ואנשי מקדון היושבים שם . 10 ויהי כשמוע יהודה את הדברים האלה , ויקרא אל יי בצום ובתפילה , . 32-3 ותצא אש מן האבן אשר על המזבח — במקור ( חשמ' בי , י' : ( 'ג 'והוציאו אש מאבנים משולהבות והקריבו קרבנות . ' ברם טעה המחבר בהבנת מקורו , שכן בטוח היה שאז קרה נס מאחר שהמצב היה דומה לזר , של בניין בית שני ( ע' ההערה הקודמת . ( לכן הוא הבין כאילו דברי מקורו רומזים לנס שהוא סיפר . על עצמאות גישתו של המחבר מלמדת העובדה , שהוא אינו מזכיר את נס פך השמן ( שבת כ"א ע"ב . ( . 33 ותהי האש וכו' — הוספת המחבר . הגולה השלישית — ה...  אל הספר