בניגוד לפסקה הקודמת המתארת את צרת החיים ויגונם , באה פסקו ; זו למנות את הדברים המרובים בעולם המנעימים את החיים ומרבים את ששונם . בעשרה חרוזים מונה ב ס את הטובות של החיים , ומחלקן לשלוש שלוש בכל חרוז , שתי טובות בטור א , והשלישית הגדולה מהן בטור ב . את ד 0 , סקה כולה הוא מסיים בטובה היזהר גדולה שבחיים , והיא יראת יי העולה על גביהן של כל הטובות [ כא ] חיי החיים שיש בהם שתיית יין ושכר הם מתוקים ומלאים תענוג ( לא מו מדוו . — יין ושכר ויקרא י ט . ועוד . - ימתקו ההפך מן חיים מרים . הקדמונים התקשו בטור זה שראו בו כעין שבח של חיי שכרות , אפעלפי שב"ס מגנה את השכרות ( לא מב , ( ולכן שינו בגל' וכתבו ת' יין ושכר : יותר 5 & ל , כלומר עושר וריבוי של שכל וחכמה ) י : יותר שכיר , ( aiJtci ^ xoDs spydTov ) כלומר הסתפקות במועט של פועל שכיר . ס השמיט את כל הטור . ואין לומר שייין ושכר" ב ע בא מן פכ"ד , ושהגרסה המקורית היתה באמת כעין גרסת י : יותר ושכר , חיים של עושר ורווח . כי ב '' ס מגנה את הרדיפה אחרי עושר ( לא ז י , ( ומאידך הוא מזהיר ליהנות מן החיים ותענוגותיהם ( יד יב כב , ועוד , ( וגם משתיית היין ( ל...
אל הספר