1. הסופר והאומן, לח כו-לט יט

ה 0 תיחה לסדיה האחרונה ( לב יט—לג בב ) מתארח את ההבדל בין החכם ירא אלהים לבין הל ץ השונא מוסר ותורה . הפתיחה לסדרה זו מתארת את ההבדל בין החכם איש הספר לבין בעל האומנות . היא מונה ארבעה סוגים של אומנים הנחוצים לחיי החברה המסודרת , אבל נעלה עליהם גם בחייו גם במותו הוא יחכם הסופר , שבידו נמצאים השלטון של החברה והנהגתה הרוחנית . וכמו הפתיחות לסדרה ה ולסדרה ו ( בד לדלו , לג יט כב . ( כך מסתיימת גם הסתיחה לסדרה זו בנעימה אישית של המחבר על עזמו ובקריאה לשמוע את דברי חכמתו ( לט יז יט ) פתיחה זו היא חשובה מאד גם מפני מליצתה הנאה ובנייתה האמנותית , גם מפני שהיא מלמדת אותנו כמר , פייטים חשובים על תנאי החיים והתרבות שבימיו של ב"ס . הפתיחה מציירת לנו בצורה מוחשית ארבעה בעלי אומניות כשהם עמלים במלאכתם ועובדים בכליהם השונים : האיכר , החרט . הצורף והקדר . היא מתארת לנו גם כן את עבודתו של החכם הסופר ומצבו הרם בחברה . בציור זה של הסופר אנו מוצאים את המזיגה הגמורה של חכם המוסר והמשלים שבס' משלי עם חכם התורה שקם בישראל ביחוד אחרי עזרא . הסופר שולט בכל ענפי החכמה שנמסרו מדורות העבר , והוא גם מדינאי ודיםלומ...  אל הספר
מוסד ביאליק