פסקה קצרה זו כוללת שני ענינים שבאו זה אגב זה . האזהרה בסוף הפסקה הקודמת לשמוע בעצת הלב ( יט כ ) מביאה את 0 "ב לדבר על הלב כמקור המחשבה , ועל הלשון המביעה את המחשבה בדיבור . ומזה הוא בא לדבר על החכם בעל לב נבון ולשון מליצית כב כד . הדיבור והמחשבה , הלב והלשון 1 בב ] הדיבור והמחשבה הם ראשית כל המעשים . גל : ' ראש כל מע # ה מאמר / ל ? ני כל פועל מקשגת = כ"י ד - . דבר נרדף ל '' מחשבת '' בטור ב , ואם כן פירושו כמו לוגוס היוני , שכולל גם המשמע של דבר גם של מחשבה . אך מן ההבדל שבפסוקים הבאים בין לבב , כלי המחשבה , לבין לשון , כלי הדיבור , נראה ש '' דבר" כאן פירושו : דיבור , ולכן צריך לגרוס בטור ב : ולפני ת' וראש , כמו גל' וכ"י ד וי . והכוונה שהמעשה מתחיל בדיבור , אבל קורם המעשה , וגם קודם הדיבור , באה המחשבה . המעשה והפועל בענין זה הם של בני אדם , אבל אפשר שב '' ס קשר את הרעיון לסדר שבתהליך בריאת העולם , ומכאן הגרסה בגל' וכ"י ד : מאמר , ת' דברו הש' אבות הא : 'בעשרה מאמרות נברא העולם" לתה' לג ו : '' בדבר יי שמים נעשו" וכי . לזה רומז גם התירגום החפשי של הפסוק בס : לפני r : אןם ןל ? ני 5 ל ך ^ ר...
אל הספר