13. על הנואף והנואפת, כד-מג

פסקה זו נמשכת לסופה של התפילה ( ס " ח ) ולמו הסמקה הקודמת כך עוסקת גם םםקה זו בשני ענינים , חטאיו וענשו של הנואף ( טכיד-לו , ( וחטאיה וענשר , של הנואפת ( סל"ז מב ) כד כז . שלשה מיני חוטאים בזנות [ כד ] משל שבמנין . הקדמונים אהבו לעשות את תורתם ספורות ספורות גירושי שקלים ה או , ולסדר את דבריהם בקבוצות של מספרים כדי להקל על התלמידים את זכירת הדברים , השי כה א ג , והרבה מאד בתלמוד ומדרשים ( מ' שבת א א , ב * ק א א , פרקא דרבנו הקדוש , ועוד הרבה מאד . ( כאן יש לנו מספר עולה ( פרוגרסיבי ) המחולק לשנים ו המספר השלם בטור ב , והמספר פחות אחת בטור א , ולשניהם אותו הנשוא במלים שונות , כדי להביע את הרעיון בחרוז בעל שני טורים שקולים ונרדפים . תחת לומר : שלשה מינים ירבו חטא > או : יעלו אףו , מחלק המליץ את המספר לשניים באופן עולה כל אחד בטור לעצמו עם נשוא משלו . המספר הדרוש הוא המספר הגבוה שבטור ב ( וכן כה ט , כו ה לג , נ לז , מש' ויו , ל יה יח כא כד כט , בי נדה יו ב בשם בן סירא , ועוד ) — . מינים סוגים של בני אדם ! c נזיר 1 בניה זו נמצאת גם באתיקר הארמי ובכתבות אוגרית ; השי מ . צ . טגל , מבוא המקרא ...  אל הספר
מוסד ביאליק