היעוד הלאומי

[ 451 ובאחרונה , דברים אחדים על עמדתו של ב '' ס לחקות המשיחית והאמונה במלכות בית דויד . בפתגמי מוסר שנועדו לחנך את היחיד בתור פרט בחברה , אין מקום לעניניו הלאומיים של העם , ולפיכך אין ב"ס מדבר בפתגמיו על ישראל ויעודיו הלאומיים , כשם שאין זכר של האומה הישראלית בספרי החכמה של המקרא : משלי , איוב וקהלת . אמנם , אצל ב"ס יש שני פתגמים שיוצאים מכלל זה , שהאחד הוא החרוז המדבר על ההבדל שבין ישראל לעמים ביחסם אל יי ( יז יד : ( לכל גוי י הקים שר וחלק יי י ?? ךאל והשני הוא החרוז על נצחיותו של עם ישראל ( לז כט : < 0 יי איש מספר ימים וסיי עם יקוךאל ימי אין מספר שני החרוזים האלו הם תוספת במקומם . הם חרוזים בודדים בלי כל קשר לקודם ולבא , והם מפריעים את ההמשך שבין הפסוקים שלפניהם ושלאחריהם ( ע"ש בםירושנח . אבל בכל זאת אין לשלול אותם מב"ס , אפעלפי שבאו שלא במקומם . הם מתאימים יפה לרוח י השי יוסף קלוזנר , הרעיון המשיחי 1 ישו אל ( תש"ו , ( עמי 1 » 6 149 הלאומיות , המפעמת בס' ב'ס יותר מבספרי החכמה של המקרא . כבר ראינו שב"ס מזהה את החכמה העליונה שניתנה לאדם עם תורת משה , ( 34 §) בעוד שבספרי משלי ( ח יד י...  אל הספר
מוסד ביאליק