[ 361 המוסר דורש מהאדם שישלוט ביצרו ויכבוש את תאוותיו , אבל לא שייגזר מהנאת העולם הזה ושימית את נטיותיו הטבעיות . המוסר מחנך את האדם לעשות את כל מעשיו בהשכל ודעת , במתינות וסבלנות , במידה ובמשקל , כדי שמעשיו יביאו לעצמו ולאחרים את התועלת הדרושה . וכך מלמד ב"ס לעצור את התאוות '') מוסר נפש , " יח כטו ו א ג , < להיות זהיר ומתון בדיבור " ) מוסר rcftri כג ז , ( להישמר מזוללות וסובאות " ) מוסר לחם ויין , " לא יה ' ( להבדיל בין בושה טובה לבושה רעה " ) מוסר בשת , " מא כ , דכב ואילך . ( הוא מלמד את תלמידיו זהירות ופקחות מעשית בנוגע לאמונה באוהב ( ו ה יזו , בהתעסקות במסחר ( יא יא יב , ( בהלואות וערבות ( כט א כג . < בהורשת הירושה לבנים ( לג כב כז , ( בהנהגה עם עבד ( לג כח לו , ( בשאלה בעצה ( לז ז כא , ( בבקשת רפואה למחלה ( לחא יר , ( . באבל על המת ( לח יו כה ) וכדומה . בכל העניינים היומיומיים הללו מראה לנו ב"ס את שני הצדדים של המטבע , ומזהיר אותנו שלא נהיה פזיזים ונמהרים וקיצונים , אלא שנלך בשביל האמצעי . אופייני הוא להשקפות ב"ס שאחרי פרשה ארוכה של דברים קשים מאד נגד העשירים , שהם בעיניו עריצים ...
אל הספר