בהעמידו לפני קוראיו , אנשי האינטליגנציה היהודית רוסית , את בעיות החיים היהודיים הזועקות לפתרונן קרא להם 'ווסחוד' להטות שכם לפתרונן של בעיות אלה . אינטליגנציה זו , שהלכה שבי אחר הספרות הרוסית התוססת , ניתקה ניתוק גמור מהמוני בני עמה . בחורים ובחורות מישראל ראו את ייעודם בגאולת האיכר הרוסי , שסבלותיו שימשו נושא מרכזי בספרות זו , ולא ראו את הנעשה בקרב רבבות בני עמם , שהתענו בעוניים ונידלדלו משנה לשנה . שנים רבות היה 'ווסחוד' העיתון היחיד , שהיה בידו להבקיע דרך אל חוגים אלה ולהזכירם בעזרת המלה הרוסית את חובתם לבני עמם . 'כל צעיר יהודי , העומד לפי השכלתו והתפתחותו מעל ליתר בני סביבתו , אל יפנה עורף לבני עמו בגלל חסרונותיהם — , ' כותב בשנת 1883 איש קיוב ל . מרקין — 'יש לפעול בדרך חיובית , כלומר : להפיץ השכלה ודעות הומאניות בקרב בני עמנו . הבעיה היא איר למנוע את המציאות העגומה השוררת עתה , זו של התנכרותם של כוחות רעננים ומועילים לסבל היהדות' . בחריפות יתירה גער ליבאנדה באלה המשכילים , הסבורים 'כי דרגת התרבות הגבוהה ביותר היא ניתוק גמור מכל דבר יהודי' . בתיאור מסעו לקורלאנד כותב גרשון הורביץ ...
אל הספר