אולם הגמנסיה ובית הספר הממשלתי הקיפו רק חלק מצער מן התלמידים היהודים . 'ההמונים הרחבים' חינכו את ילדיהם ב'חדר ' . ' ווסחוד' הכיר , כי 'השאיפה להשכלה נתקלת עדיין בהתנגדות עקשנית מצד השכבות חסרות התרבות או הקנאיות בחברה היהודית , 110 ' ויש צורך בבית ספר יהודי שימשוך אליו חוגים אלה . בית ספר זה צריך היה , לדעת העיתון , לחתור מצד אחד להתקרבות תרבותית לחיים הרוסיים , ומן הצד השני היה עליו לטפח בקרב חניכיו את הקשר לדת אבותיהם ואת nyr עברו של העם היהודי . מוסד כזה יכול היה לגדול אך ורק מתוך ה'חדר' המסורתי , ובהתאם לכך שונתה בהדרגה גישתו של 'ווסחוד' לחדר מהתנגדות חריפה ליחס חיובי ביקורתי . בראש המתנגדים ל'חדר' בשנות השמונים עמד ש . דובנוב הצעיר , שדעתו בשאלה זו בשנים , שבהן השתוללה האנטישמיות הפרועה גם בחוגי השלטונות וגם בחוגי החברה הרוסית , מתמיהה בגישתה ה'משכילית' הנוקשה , המזכירה לנו את השקפותיהם של ה'משכילים' בימי הקיסר 'הטוב' ניקולאי הראשון . כבר במאמרו 'מהי האו טואמאנםיפאציה לה זקוקים היהודים' הציע דובנוב להטיל על כל בית אב יהודי תשלום בגובה שכר הלימוד שהוא משלם ל'חדר' ולהשתמש בכספים אל...
אל הספר