סיתאגוראס ואסכולתו . המספר כיסוד היש — השכלול הגיאומטרי , ה 3 רו פורציה המתימאטית . המספר האיראציונאלי — חוקי ההרמוניה המוסיקלית — ההרמוניה של הספירות — טענותיו של אפלטון על הפיתאגוריים — ארכימדיס כממשיך הדרך הפיתאגורית . תיאופראסטוס על הקשר שבין המתימאטיקה ותופעות הטבע ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה [ זכריה ב , ה ] בפרק הראשון עסקנו ביסודות , שהונחו למדעי הטבע במאות השישית והחמישית לפני סה"נ ; הדגמנו את ראשית הגישה המדעית , שנתגלתה במשנות החומר והכוח בבית מדרשה של מיליטום ובמשנותיהם של אמפידוקליס ואנאכסאגוראם . מכאן נפתחה דרך המחשבה המובילה לאסכולה האטומית , לאלכימיה זלכימיה ולתורת החומר של זמננו . אבל באותה תקופה חלה גם ראשיתו של פרק אחר , השקול בחשיבותו כנגד התחלות אלו , ואף עולה עליהן בשלוחותיו והיקפו : בימים ההם חלה ראשית ראיית הקוסמוס והמתרחש בו לאור המספר והמידה . פרק זה נפתח בידי פיתאגוראס ובית מדרשו , טיפחוהו אפלטון והמתימאטיקאים של הת קופה ההליניסטית ונתחדש בידי גליליאי , קפלר והפיסיקה המתימאטית שמניוטון ועד ימינו . מן הראוי לחזור ולהטעים את ערכה של הירושה העשירה שנת...
אל הספר