ספרות ההשכלה מתארת באריכות את הנוף הכפרי ואת חיי הכפר השלווים , המלאים אושר ושמחה . לא צדק הסופר המשכיל ו 1 ל , אשר הטיח בפני עמיתיו את ההאשמה , שזנחו את תפקידם לחבב את החקלאות על תושבי הערים . מספר דוגמאות ישמשו לנו כראיה , שהמשכילים ניסו כוחם בשירה ובפרוזה לתאר את הדברים , כפי שמ חייבת אותם , לדעתם , חובתם הלאומית . בשנות העשרים מעלה צמח לנדא את מחמדי הכפר : ' ייקץ האכר ימהר למלאכתו , לעבודתו יצא באתו ובמגלהו , ברינה וזמר יקצור אלומותיהו , בפלגי השמחות יקבצם אל גורנהו , מה רב ישענו , בקיץ פארנו י הקיץ הקיץ חתת לבנו' . 226 ברוח זו כתב גם איזיק קאנדיה : 'סוב לד אל ההרים , לשמוע שריקת העדרים , המה בצדק יאכלו לחמם , מימיהם נאמנים , מרעה דשן ושמן אם רק למקניהם יתורו , שמה ירביצו צאנם .. . לבמו גיל מלאו , על צפחת המים , ונזיד עדשים , על לחם נקודים יבשים , אלף תודות לאל יתנו , בין סעיפי הסלעים יבחרו שבתם . ' פייוול שיפר , אשר בילה בכפר , הגדיל לעשות ולפאר את הטבע ואת חיי האיכר בחיקו . לדעתו בכפר ' לחמנו במנוחה נאכל , מימינו בגיל נשתה , שנתנו ערבה , ומנוחתנו מתוקה , ועבודתנו תשולם , ומכל יג...
אל הספר