המסחר שבידי הנשים נראה למשכילים מעוות יותר מזה שבידי הגברים . כל החסרונות שנמנו בזה בולטים יותר בזה . הנשים היו עוסקות במשא ומתן כדי לשחרר את בעליהן שיוכלו לישב לעסוק בתורה , ורק ביום , 'א ביומא דשוקא , היה הבעל יוצא להיות עזר כנגד אשתו במשאה ומתנה . מקומם של הגברים לא היה בחנות אלא בבית המדרש . הבעל , 'שלולא אשתו שהיתה מפרנסת אותו לא היה יכול להגיע לתורה וחכמה ולהיות מכובד בעם ובין ראשיו' 11 נ היה נהנה מהכבוד להיקרא בשם ' יושב אוהל' f , 1 השבת לכלה , שבו היה השדכן מתחיל את מלאכתו , היה זה שהיא מבינה במשא ומתן . עסק שלא דרש את השתתפות , כגון חנות שלקוחותיה קבועים , היה עדיף מעסקים אחרים . האשה היתה נוטלת על עצמה את עול הפרנסה בהכנעה ומתוך אמונה שבעלה מוכשר לדברים חשובים יותר ' r הואיל והנשים היו פטורות מתפילה , והגברים היו חוששים לעבור זמנה היו הנשים מזדרזות להשכים בבוקר כדי לקדם את הגויים הבאים עם סחורותיהם לעיר , והגברים היו משתהים בבית המדרש . 12 « ראשוני המשכילים לא ראו פסול בטרחת האשת למען הפרנסה . ריב"ל מסביר את תפילת 'אשת חיל' בליל ששי ו'שיר השירים' כפיוט לאשה , שכל השבוע היא ט...
אל הספר