דברי הנוצרים על הפעילות הכלכלית של היהודים היו מצע הכרחי , אבל בלתי מספיק לעיצובן של דעות המשכילים . הרעיונות של הממשלה והנכונות להגשימם מצד המשכילים מעידה על נטייה נתונה מראש בקרב המשכילים להתחשב בדעות הגויים . בדומה לוויזל מחייב גם ריב"ל את היהודי למצוא חן בעיני הגויים . גם הרמא"ג מותח ביקורת על הרבנים שאינם זוכים ואף אינם ראויים לכך שהגויים יכבדו אותם . 'אבל מה אעשה לכם , ' טוען כנגדם הרמא"ג , 'ואתם חסרי חכמה מכל וכל , ומי לא יודה בסתר לבבו , כי יתרון להם ( לחכמי אשכנז ) עליכם בעיתים האלה אשר צריכים אנו להראות חכמתינו ובינתינו לעיני העמים האומרים עלינו : " עם לא בינות הוא . ' ? " ריב"ל מתנגד להסתגרות אינטלקטואלית , וכל כתביו אומרים כבוד לחכמי הגויים . אין הוא מסכים לפירושו המסורתי של המאמר ו 'ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריהם וימותו וכו , " הקובע , 'איזהו מים הרעים ? הווי אומר "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם" . ' לדעתו , מים רעים — זו מינות . עם ישראל אינו יכול להתגאות על עמים אחרים ולקיים בעצמו ו 'עם אשר לבדד ישכון מבלי יתערב בגוים זולתו , ' לא משום חכמה יתירה שבו , ...
אל הספר