תלמוד־תורה ודרך־ארץ

שמענו את קיטרוגם של הנוצרים , שהיהודים שקועים בבערות וחסרים דרד ארץ . מנדלסזון הודה במקצת , כפי שראינו לעיל , אמנם בהסתייגות ובהתנצלות . ברם המשכילים שבדורו ושלאחריו התחילו לראות את פיגורו של עם ישראל באספקלריה של הגויים . סאטאנוב מביא מדברי הגויים הטוענים , שהיהודים — 'רובם ככולם עסוקים בתלמוד באמרם כי התלמוד מביא לידי מעשה אשר בו יבואו אל החבל ואל הנחלה בעוה"ב וכל דבר חכמת בינה זולתו טחו עיניהם מראות בם . ישנאו דעת לא יחפצו בתבונה ' . ויזל דחה את הטענה , שיש לעסוק בעיקר בעניינים המביאים לחיי עולם , מפני שהיהודים נדחקו מהחיים הכלכליים והמדיניים 07 כבר הזכרנו את דעתו שהגויים , המקיימים את שבע מצוות בני נח , מצליחים בכל מעשה ידיהם , ואילו התורה על תרי"ג מצוותיה , שאין עמה דרד ארץ , הביאה את העוני לבית ישראל . ' רוב הבחורים יצאו מבית הרבנים ויקחו אשד . ויולידו בנים ולא ידעו לפרנסם ויהיו מוטלים על הצבור , או ימותו ברעב . 103 ' העניות , שהיא מנת גורלם של תופשי התורה , ' מעברת אותם על דעתם . ' הדורש תמיד בעסקי בעמקי תורה וסתריה עד שיקל בעיניו מלאכת ... 'ה לא תעמוד לו תורתו , כי יתילדו בו מח...  אל הספר
מוסד ביאליק