למרבה הצער מרחק רב הוא בין דברי המחבר בהקדמתו על הצורך להחמיר בביקורת המקורות לבין מעשה הספר עצמו . הדבר בולט ביותר בשימושו בדבריהם של ניצולי השואה , כפי שנרשמו בתשובות על שאלון אחד , שהופץ במדינת ישראל ובארצות הברית בשנים , 1966-1964 והוא נערך במיוחד לשם איסוף ידיעות "על הרקע הסוציאלי של חברי המועצות ושל שוטרי הגטו ועל התנהגותם ... נתקבלו תשובות 937 - טופסי שאלונים , שסיפקו מידע אישי מסוים על 740 חברי מועצות ו 112 שוטרים" ( עמ' . ( 4 תשובות אלה תופסות מחצית מראי המקומות בסעיף החשוב "ההתנהגות האישית והקיבוצית של חברי המועצות" ( עמ' ( 403-391 ובסעיף "מועצות בעלות גישה חיובית למרי המאורגן" ( עמ' , ( 418-414 והן משמשות מקור יחיד לאחד הסעיפים שבפרק השני המכונה "חברי הקהילות - נתונים סטאטיסטיים והשתייכות קהילתית" ( עמ' , ( 48-43 ועליהן מבוססים העמודים 299-297 שבפרק השנים עשר וחלק ניכר שבמראי המקומות שם , וכן הסעיף "הרקע החברתי" שבפרק השמונה עשר ( עמ' . ( 443-434 מכאן שמשקלן הסגולי של התשובות על השאלון עולה בספרו של טרונק לאין ערוך על משקלן המספרי . מהו אפוא מעמדן בסולם המקורות שהציב טרונק ...
אל הספר