פרקי זיכרונותיה של חייקה גרוסמן , מפעילי המחתרת היהודית בפולין והשומר הצעיר שם , שזירת פעולתה העיקרית היתה בגטו ביאליסטוק , הועלו על הכתב 28 הנ"ל , משמר 21 , 14 , 7 בדצמבר ; 1945 "על הגשר הצר , '' עמ' . 49-38 29 והרי , לדוגמה , במה דברים מתוך הקטע שנדפס בעיתון משמר מיום 14 בדצמבר , 1945 אך הושמט בספר "על הגשר הצר : " ולא היה זה רק הרג . בתור לפני תאי הגזים היו יהודים נדחפים ורבים על הבכורה לכניסה לתא ... סיפר לנו איש עירי , שנמלט ממחנה הסגר באסטוניה וכדור עוד תקוע בצווארו : עמדו לסלקם , נכנס קצין לצריף אחד , הקהיל את כולם בחצי מעגל ובאקדח התחיל הורג אחד אחד ... כי רע מההרג היתה הצפיה האחרונה ... אך לצפיה קדמה ההליכה . המוני העם הלכו בדרכם האחרונה כשהם עוד מפרפרים בין יאוש ותקווה ונאחזים באחרון צפרניהם בתוחלת הקש : לא . זה כוון אחר , זה לא למוות . היו עומסים על כתפיהם כרים ושמיכות ותכשיטים וזהב . והיו יהודים גונבים ושודדים איש את רעהו , ובדרך האחרונה לא פעם נשמעה צעקה ; געוואלד , מווודותי עם הכסף ! בחצר לוקישקי הגדולה היו רובצים אלפים , גברים , נשים וילדים . איש לא ידע כמה שעות עוד נותר...
אל הספר