קיים קשר אמיץ בין תפיסת הסיפור' כפי שהצגתיה בפרק הקודם , לבין צמיחתה של הפרשנות הברסלבית לסיפורי רי נחמן . אם סיפוריו הם לבוש פחות למהות רוחנית אלוהית' אמצעי מחוכם נגד הםטרא אחרא' כדי להחזיר לאדם את אבידתו' את מהותו הרוחנית הקשורה לעולם האלוהות ; אם בסיפוריו מצויים שני רבדים : עליון ותחתון' פשט וסוד' הרי מתפקידו של המ אמין הברסלבי לעקוב אחר תוכנם הפנימי והנסתר' לחשוף את רובד הסוד . הוסף לכך דרשתו של ר' נחמן' 'פתח ר' שמעון / שאמרה בסמוך לסיפורו הראשון , 'מעשה מאבידת בת מלך' שנתפרשה כביאור לו ! וכן גילוי דעתו של ר' נחמן' 'שנחתור לבקש ולחפש בהם מה שאפשר למצוא' וגם אמר שיכו לין למצוא הרבה מהענינים המבוארים בהמעשיות מי שבקי ומבין בספרים קדושים' ,- וכן רמזיו בסיומם של כמה וכמה מסיפוריו , ובמיוחד בסיומו של ' מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו : ' 'בדורות הראשונים [ לפני רבי שמעון בן יוחאי , מחברו של ספר הזוהר , לפי מסורת המקובלים , [ כשהיו מדברים ומשיחים קבלה' היו משיחים בלשון כזה' ' היינו בלשון המעשיות . הפרשנות הברסלבית נעוצה אפוא באופיים כפול הפנים של סיפורי ר' נחמן , המתרמז לקורא בסמליהם הקב...
אל הספר