החוקרים הטעימו את העובדה' כי בסוף שנת תקס"ו פנה ר' נחמן אל דרך הבעה חדשה , אל סיפורי המעשיות . אך למרבה התמיהה עדיין לא נערך דיון כלשהו במניעיו הבי 1 גראפיים של המפנה ובמשמעותו הרעיונית . הלל צייט לין ביאר את מפנהו של רי נחמן בשתיים : ( א ) בתור אמן מובהק ביקש לו דרך הבעה הולמת לכוחו האמנותי ! ( ב ) כצדיק הדור בראיית עצמו ידע להעריך את האפשרויות התעמולתיות הטמונות בסיפורי המעשיות . ביאור אחרי סיום עבודתי פרסם יוסף וייס ז"ל כמה מאמרים חשובים , שלא יכולתי לראותם בשעת כתיבת פרק זה , ובהם מבוררים כמה עניינים הנדונים כאן , אך לאמיתו של - דבר לא עמד וייס על הקשר ההדוק שבין הגילויים השונים בחיי ר' נחמן וביצירתו בשנת תקס"ו לבין המפנה בדרכו הספרותית , שהוא עיקר עניינו של פרק זה . מלבד זאת , דיוניו של י . וייס הם מתוך אספקטים שונים משלי . . 1 ה . צייטלין , רבי נחמן מברםלב — חייו ותורתו , וארשה תר"ע , עמ' . 22 ספר זה חזר ונדפס בכרך שני של כתבי הלל צייטלין : 'על גבול שני עולמות , ' תל אביב , 1965 עמ' . 325—294 אך לדאבון הלב בהשוזאה בין מהדורה קמא למהדורה בתרא מתברר , כי מלבד שינויי לשון וסגנון ק...
אל הספר