האם אפשרית העלאת הנוודות לרמת־חיים מודרנית?

לכאורה נראה , שהפתרון הקל ביותר לגבי בעיית הנוודות היא הפיכתו של הנווד למגדל בקר וצאן . אף כי פתרון זה הוא מעניינם של כלל הנוודים , הוא מובא בחשבון פחות מכול . ייתכן שצורת חיים זו נראית אנאכרוגית מבחינה חברתית ; אך גם נכון , שקשה להגדיר את השיפורים הדרושים , בלי להרוס מערכת חברתית סגורה וקיימת . שיפור תנאי המרעה היא הדרך הטובה לשימוש קרקעות נאות של תחומי המרעה , ( 1963 , Bataiiion ) במיוחד אלו בשולי סהרה , אף שהם מקור קיום דל . עזיבת שטחי המרעה תהיה למעשה נסיגת התחום המיושב , כי במקום הנוודות יווצר חלל אוכלו סייתי , אך כל שיפור ושינוי עלול להיתקל בהתנגדות בתחום החברתי , כי דווקא ההברות הנוודיות הן מן השמרניות ומן ההירארכיה המבוססות ביותר . כל חידוש שיש בו משום שינויים במבנה חברתי , עשוי לעורר מראש התנגדות . האיזור המתאים ביותר מבחינת הנתונים הטבעיים למודרניזאציה , שיש בו בעיות חברתיות חמורות ביותר מהסוג שצוינו כאן , הוא הסאהל , בגבולו הדרומי של הסהרה . בתחום הסאהל אין קיימת אוכלוסיית קבע , להוציא חופי הימו ת והנהרות שבהם היא צפופה ביותר . צפיפות האוכלוסיה של הנוודים אינה עולה על 3—1 ...  אל הספר