ליצירתו של ר' משה הדרשן נודעה בזמנה חשיבות לא מבוטלת . רש"י , שאינו מרבה להזכיר את חכמי ימי הביניים בשמותיהם , מביא עשרות פירושים ודרשות משמו של ר' משה , ונראה שהוא העריך מאוד את יצירתו . בייחוד ניכר הדבר אם ניתן את לבנו לעובדה שרש"י עצמו לא זו בלבד שלא הלך בדרכו הפרשנית של ר' משה אלא הוא שהתווה את הכיוון הפרשני המנוגד , והיה ממפלסי הדרך הפרשנית החדשה , שעיקרה הנאמנות לפשוטו של מקרא . דברים מועטים של ר' משה הדרשן מובאים בכמה ליקוטי פירושים מימי הביניים וכן ( פעם אחת ) בתוספות לתלמוד , ושמו עולה — על פי רוב אגב ציטוט מקורות הכוללים את דבריו — גם בדבריהם של חכמים מעטים , ובראשם רמב"ן . השפעת דבריו של הדרשן ניכרת — בדרך כלל בעילום שמו — גם בספרותם של חסידי אשכנז ובחיבורים כגון "פענח רזא" האשכנזי , בכתביו של ר' אברהם סבע — שחי בפורטוגל ובצפון אפריקה , בסוף המאה הט"ו וראשית המאה הט"ז — וכנראה גם בספר שבלי הלקט שמוצאו באיטליה במאה הי"ג . מעט דברים משמו עולים גם בקובצי הספרות הפרשנית של חכמי צרפת , שחלקים גדולים ממנה עדיין לא נדפסו ולא נחקרו . הנזיר הדומיניקני ריימונדוס ( בגרסה הספרדית ( jinn...
אל הספר