אחד מכלי המגן החזקים והמגוננים ביותר על הקיום וההמשך הלאומי בפזורה העצומה בין עשרות עמים , לשונות ותרבויות , היתה —והנה , בלי ספק , עד היום —דת ישראל . סייגיה וגדריה , מצוותיה וחובותיה , הבטיחו , מצד אחד , מאפסימום של התבדלות ובידוד מן העולמות הזרים סביב , ומאפ סימום של שיתוף ושותפות מן הצד השני — של היהודים באותו יישוב עצמו ושל היישובים ביניהם לבין עצמם , ויהיו רחוקים ומפוזרים בשטח , ובקרב לשונות ותרבויות כאשר יהיו . והנה , כלי מגן אדיר זה , הטעון מסורת אלפי שנים , גורם מופלא זה של קיום לאומי והמשך לאומי במשך אלפיים שנות גלות בין עמים גדולים ועתירי תרבות , גורם קסמים זה שליווה את עם ישר אל _ קיפח הרבה , הרבה מאוד מהשפעתו ! ולא רק בכמות בלבד , כלומר מבחינת השפעתו על אחוז קטן הרבה יותר של העם , אלא גם באיכות , מבחי נת דרגת השפעתו , זו שלא ידעה פשרות וויתורים וגמישות , כפי שהיה הדבר באמאנציפאציה . נעמוד בעיקר על שני גילויים שהם , לדעתנו , החשובים ביותר מבחינה לאומית — שבת ויום טוב מזה , וטהרת המשפחה מזה — גילויים שבודדו בעצמה גדולה ביותר את היהודים מהעולם הסובב , והפגינו לפני העולם את...
אל הספר