אז לראש תתנו ונמנו : נתנה ראש ^ ד ולאן נכון בראש ךוינו מי ראש בנו טץתה אזן ובל אזן הטינו ץ , ד לא שמוץה תצלינה אזנינו . חטאנו הפיוט הזה וידוי הוא , ומיוסד על הרעיון של מידה כנגד מידה . כוונת הפייטן לספר את רבו חטאיהם של ישראל והעונשים שבאו עליהם . לשם כך עשה לו דוגמא את גוף האדם והוא פורט בו את אבריו וכוחות נפשו , ומספר החטא שחטא כל אבר וכנגד החטא העונש שבא על האבר . והאברים אינם אברים ממש אלא כל אבר משל וסמל לסוג של חטא ולסוג של עונש , לפיוט זה יש אב במדרש לא רק לפרטיו אלא לכלל תבניתו . באיכה רבתי פרשה א י סימן נז מובא מאמר של נחמה המיוסר על הרעיון של מידה כנגד מ רה ונאמר בדוגמא של פירוט אברי הגוף של האדם . וזו תחילתו ; את מוצא שבדבר שחטאו ישראל בו לקו ובו מתנחמים חטאו בראש ולקו בראש / ומתנחמים בראש חטאו בראש דכתיב ( במדבר יד , ד ) נתנה ראש ונשוב מצרימה ולקו בראש דכתיב ( ישעיה א , ה ) כל ראש לחלי ומתנחמים בראש דכתיב ( מיכה ב , ג ) ויעבר מלכם לפניהם וה ' בראשם . חטאו באזן דכתיב ( זכריה ז , יא ) ואזניהם הכבידו משמוע ולקו באזן דכתיב ( ש " א ג , יא ) כל שמעו תצלינה שתי אזניו ומתנחמים בא...
אל הספר