חונים אנו ליד תמנין אל פוקה , או תבנין אל פוקה , שם שלמען הנוחיות הפכו אותו הבחורים לפשוט יותר . הם קוראים לו ג'קסונוויל . שם זה מצלצל קצת מוזר כאן בבקעת הלבנון , אולם מעלתו היא שקל יותר לזכרו מהשם הערבי . בוא ברוח , צא ברוח לילה יימלא צלילים ודאגות אשר ביום י ^ יקו כבני קידר אוהלים יפרוקו ואט אט , חרש יחמוקו . שינה עמוקה ישנתי אמש , אך בהצטלצל פעמונו של מורה הדרך הבוקר בחמש וחצי , ובהישמע הקריאה "עשר דקות להתלבש לארוחת בוקר " ! שמעתי הן את זה והן את זו . דבר זה הפתיעני , שכן את גונג ארוחת הבוקר באניה לא שמעתי במשך חודש ימים , וכל עת שנזדמן לנו לירות מטח הצדעה באור היום , לא נודע לי הדבר אלא אגב שיחה לאחר מעשה . החנייה באוויר החופשי , אפילו באוהל פאר , מעניקה לך רעננות ומרץ עם בוקר — ובעיקר אם נשמת אוויר הרים רענן וצונן . תוך עשר דקות התלבשתי ויצאתי . דפנותיו של אוהל הטרקלין קופלו כלפי מעלה ורק כיפתו נותרה ! לפיכך , בשבתנו לסעוד יכולנו להשקיף על נוף נהדר של הרים , ים ועמק ערפילי . ובעודנו יושבים , זרחה השמש לאט ויצקה עתרת גוונים על תמונת הנוף . צלעות כבש חמות , תרנגולת צלויה , חביתות ,...
אל הספר