כאשר בא אדם להוציא לאור ספר' חייב גם הוא לתת לבו לאמת וליושר שבכתובים . ויהיה הספר בן יותר ממאה שנה , כספר זה שנכתב ב , 1867 ויהיה המחבר מפורסם בשנינותו כמרק טוויין , אינך יכול שלא לכאוב . לכאוב ולהתרעם על כינויי הגנאי שהמחבר הכתיר בהם את ארץ הקודש : ארץ שוממה ומכוערת , ארץ קודרת ונטולת חיוך — והארץ ארצך והדברים אמת . אלא שבאחד הימים פגשתי באמריקני אחד , אשר בא כמוני להפיג את חום היום בפונדק ורד הגליל שבדרך צפת טבריה . ליד כוס משקה קר הראה לי כמה מציוריו , שצייר באותו בוקר , מחורבת ג'יב יוםף , החאן העתיק שליד קיבוץ עמיעד , וכולו מלא התלהבות מן הבוסתנים והמטעים של הקיבוץ . תוך כדי דיבור וטיפול בתיק הציורים נפרעה כותנתו ונשמט צלב גדול התלוי בחוט על צווארו . תמהתי ? לא רק זר אלא גם גוי , ומן האדוקים שבהם , מה לו ולאהבת הארץ ולנחת שהוא שואב מבניה . הבעת פני העידה על סקרנותי והאורה סיפר לי את סיפורו . מיודענו החדש נולד במדינת ואשינגטון שבמערב ארצות הברית ( במערב ארצות הברית עלתה לראשונה קרנו של מרק טוויין כסופרה של אמריקה רחבת הידים . ( כבן למשפחה ' ' קתולית אדוקה ראה ייעודו בכמורה . משנתק...
אל הספר