אחרית דבר

דניאל אפשטיין " מוריס בלאנשו , סופר ומבקר ספרות , נולד ב . 1907 כל חייו קודש לספרות ולשתיקה הייחודית לה . " הרי לפנינו פרדוקס ראשון , בניסיון הצנוע שייעשה כאן לעקוב אחר נפתולי כתיבתו של בלאנשו הסופר , ההוגה , המסאי והתיאורטיקן של הספרות : האם הספר , עם כתיבתו ופרסומו , אינו מבטל את השתיקה שהולידה אותו ? האם המלה הראשונה - "בראשית" - אינה מפרה את שלוות העד שקדמה לעולם ? האם הספר , הפונה לקוראים המהללים או המבקרים אותו , אינו קודש לדיבור ? האם הסופרים והמשוררים שעליהם כתב בלאנשו בספריו המרחב הספרותי , הספר העתיר לברא [ השיחה האינסופית ובאלפי מאמרים - פרוסט , קפקא , רילקה , הלדרלין , מלרמה , בקט , הסה , תומאס מאן , ורבים רבים אחרים - האם הם שותקים ? האם הכתיבה היא היציאה מן השתיקה , או שמא היא העמקתה , גילויה של שתיקה אחרת במעבה הסיפור , בין משפט לתגובה בדושיח ובמבנה המורכב של הניתוח המלומד ? שתי השורות המצוטטות כאן 24 - מלים במקור - מופיעות כמו על מצבה בשער הספר המרחב הספרותי , ומותר לנו להוסיף להן את מלות השתיקה האחרונות " ומת ב , " 2003 בלי לגרוע ממשמעותן , מפני שבלאנשו , המדבר על עצ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד