כשנוטלים את הכל , לא נשאר כלום . זה לא נכון . המשוואה בין הכל ללא כלום , ההחסרה של השארית , שקרית מראשיתה ועד סופה . לא שאין שארית . אבל אף פעם אין לה ממשות אוטונומית , וגם לא מקום משלה : היא בדיוק מה שהחלוקה , התחימה , ההדרה מסמנת ... מה עוד ? מה שעל ידי החסרת השארית נוסד ומקבל כוח של ממשות ... מה עוד ? המוזר הוא שממש אין בנמצא מונח מנוגד בינארית : אפשר לומר הימין / השמאל , הזהה / האחר , הרוב / המיעוט , המשוגע / הנורמלי וכר' - אבל השארית / . ? אין שרם דבר מן הצר האחר של הקו הנטוי . "הסכום והשארית , " פעולת החיבור והשארית , הפעולה והשארית - אינם ניגודים מובהקים . ועם זאת , מה שמצוי מן הצד האחר של השארית קיים , זה אפילו המונח המודגש , הזמן החזק , היסוד המועדף בניגוד האסימטרי המשונה הזה , במבנה שכלל אינו מבנה . אבל למונח המודגש הזה אין שם . הוא אנונימי , הוא חסר יציבות וחסר הגדרה . חיובי , אבל רק השלילי לבדו נותן לו כוח של ממשות . לכל היותר , הוא יוכל להיות מוגדר לכל היותר כשארית של השארית . הרבה יותר מאשר לחלוקה ברורה לשני מונחים ממוקמים , מצביעה אפוא השארית על מבנה מסתובב והפיך , מבנה ...
אל הספר