אנחנו מצויים ביקום שיש בו יותר ויותר מידע , ופחות ופחות מובן . שלוש היפותזות : - או שהמידע מייצר מובן ( גורם נוגד אנטרופיה , ( אך אינו מצליח לפצות על אובדן המשמעות האלים בכל התחומים . גם אם נמשיך מכוחה של התקשורת להזריק מחדש תכנים , האובדן , וההיבלעות של המובן , מתרחשים הרבה יותר מהר מהזרקתו מחדש . במקרה זה , יש לפנות ליצרנות בסיסית , כדי למלא את מקומם של ערוצי התקשורת שכוחם הולך ופג . זוהי האידיאולוגיה של חופש הדיבור , ערוצי תקשורת שהתחלקו לאינספור תאי שידור אינדיבידואליים , ואפילו "אנטי תקשורת" ( רדיו פיראטי ועוד . ( - או שלמידע אין שום קשר למשמעות . זהו עניין אחר , דגם ביצועי מסדר אחר , חיצוני למובן ולתנועה המעגלית של המובן כפשוטה . זוהי ההיפותזה של שאנון : ( Shannon ) מדובר בספירה של מידע שהיא על טהרת האינסטרומנטלית , מדיום טכני שאינו מערב כלל תכלית של מובן , ושתכלית זו עצמה אינה צריכה להיות מעורבת בשיפוט של ערך . סוג של קוד , בדומה למה שקוד גנטי אמור להיות : הוא מה שהוא , זה עובד כמו שזה , המובן הוא עניין אחר שמגיע כביכול אחר כך כמו אצל מונו ( Monod ) בחמקרה וההכרח . במקרה זה , פש...
אל הספר