הרבה מחקרי ריבוד שנעשו עד כה הגיעו למבוי סתום . חקירת הקשר בין משתנים , כמו : הכנסה , מקצוע , השכלה ורכיבים אחרים של סטטוס המשפחה , המציאה בלי ספק נתונים רבי ערך . עם זאת ניכרת מידה מסוימת של חוסר סיפוק מהניסיון להסביר את הסיבות להתפתחות דפוסי מוביליות נבדלים בקרב שכבות חברתיות שונות , או בקרב חברות שונות , על ידי הנחת תלות ישירה בין רכיב או רכיבים של סטטוס המשפחה ובין עוצמת שאיפות המוביליות , היקפן וכיוונן . חסרונה העיקרי של גישה זו הוא בהדגשה המופרזת שהיא מדגישה את הסטטוס של משפחת המוצא . כמה מחוקרי המוביליות הרחיקו לכת בהיצמדותם לרכיב אחד בלבד , והתעלמו — במתכוון או שלא במתכוון — ממשתנים מתווכים אפשריים , שעשויים היו לרכך את גישתם הסטטית הדטרמיניסטית ולהמציא בסיס רחב יותר להבנת דפוסים נבדלים של ציפיות ושאיפות מוביליות . אולם חלק מהממצאים ומהטענות המופיעים בכמה מחקרים שעסקו בצדדים הסובייקטיביים של הריבוד עשויים לרמז על פתרון חלקי לבעיה הנידונה . דוגמה לכך משמשת עבודתם של הימלווייט וחבריה . הימלווייט ביקשה תשובות לשתי שאלות מרכזיות : ( א ) למה מתכוונים נערים ( במקרה זה , בני ( 14-13 ב...
אל הספר