לא. העליונות הרעיונית של חוקת התורה ביחס לחוקות יוון והנאמנות הבלתי מסוייגת של היהודים לה

. 220 אכן , אם גם נניח שעמנו לא היה נודע לכל בני האדם - זוהי הנחה שהגיונה מודרך על ידי שאלה רטורית , שתכליתה להחדיר להכרת הקורא כי העם היהודי אכן היה מפורסם וידוע לכל -,לדעת רוסון 98 ) ק { Rawson 1969 , עולה הרושם כי זו שאלה יטורית המכוונת נגד היוונים , ברוח הדברים שנכתבו בדברי הפתיחה של 'נגד אפיון ( השווה : א . 2 ועוד . ( להלן נראה כי זו גם אחת מארבע הנחות דומות האמורות ברצף אחד כדי לנצל פסיכולוגית את האפקט המצטבר . אם ננית ... כי שמירת החוקים מרצוננו החופשי לא היתה גלויה [ לכל ] - הנחה זו מושתתת על אותו היגיון כמו קודמתה , שתכליתו להדגיש את ההיפך הנמור , כלומר להחדיר לתודעת הקורא כי השמירה הקפדנית של היהודים על חוקיהם נעשית במודע ומתוך בחירה חופשית . . 221 ואפילו אם נניח שמאן דהוא כתב ליוונים דברים , אשר הוא עצמו הודה כי פרי הדמיון המה - גלוי לעין כי המצב ההיפותטי המתואר כאן נועד להדגיש כמקודם וכמובן מאליו את ההיפך הגמור , ללמדך כי הדברים אינם פרי הדמיון כלל , וכי אין להטיל בהם ספק כלשהו , אלא הם בגדר מוסכמה שאינה צריכה ראייה . אנשים בעלי דעות נשגבות כאלה על האלוהים - הכוונה לדעות שה...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי