בתחילת שנת 1886 ניצב מיכה יוסף ברדיצ ' בסקי בן העשרים על פרשת דרכים . הוא חזר מלימודיו בוולוז ' ין אל בית אביו בדובובה , הסכים לתת גט לאשתו , ובפעם הראשונה בחייו עמד בעולם כאדם בוגר , משוחרר ממחויבויות משפחתיות וחופשי לבחור לו את דרכו . עתה ניצבה בפניו השאלה מה יעשה בחייו . ברור היה לו שעתידו מצוי בתחום הכתיבה העיונית בעברית בנושאי היהדות : 'אוהב אנוכי חכמת ישראל אהבה לשמה , ובמקצוע זה ארצה להועיל לעמי וזו מטרתי אשר התוויתי לי , ' הכריז באחד ממכתביו . עם זאת , עדיין לא התחוור לו אם נטייתו העיקרית היא אל המחקר התלמודי , אל העיון ההיסטורי או אל הפובליציסטיקה העיתונאית . בינתיים ניסה את כוחו בכל המסלולים האלה גם יחד . הבחירה בספרות היפה עדיין לא הסתמנה ולו כאפשרות רחוקה . ברדיצ ' בסקי גם הבין שאין הוא יכול להוסיף ולהיסמך לאורך זמן על שולחנו הדל של אביו , ותנאי החיים הקשים בביתו הצפוף ומרובה הילדים של הרב לא אפשרו לו לייחד לעצמו פינה משלו . אף על פי שטרם פורסם בדפוס דבר מפרי עטו , יצאו לברדיצ ' בסקי מוניטין בסביבתו כמשכיל מלומד , ומסלול חייו הדרמטי היה ידוע לכול . משום כך נמשכו אליו צעירים...
אל הספר