ידיעת האמת היא נשק במאבק על הקיום הן מול כוחות הטבע והן בתחרות בין בני האדם . גם אם נכון הדבר שההכרה האנושית התפתחה מתוך צרכים מעשיים אלה , הרי ברור כי עתה כבר אינה קשורה אליהם באופן כה הדוק , ואף הפכה מפעילות לצורך מטרה לתכלית בפני עצמה . עם זאת , ההכרה לא התנתקה מן האינטרסים שבעולם המעשה , אף לא בדמותו של המדע הנוטה להישאר בלתי תלוי ; יתר על כן , המדע כיום כבר אינו נתפס רק כתוצר של אינטרס מעשי כלשהו , אלא גם כתוצר של יחסי החליפין בינו לבין עולם המעשה , בהם לשני הצדדים מעמד שווה זכויות . לפיכך , ההכרה המדעית ( כמו זו הקיימת בטכנולוגיה , למשל ) מתבטאת לא רק במימוש יעדים של רצון חיצוני , אלא שגם מהצד השני - זה של מצבים מעשיים , חיצוניים כפנימיים - מתעורר הצורך בתובנה תיאורטית . כיווני מחשבה חדשים ובעלי אופי מופשט לחלוטין , הצצים כך לעתים , מובילים אותנו אל מעבר לרגשות ולרצונות על ידי הצגת שאלות ופיתוח צורות אינטלקטואליות חדשות . מדע הסוציולוגיה טוען שהוא המשך העוצמה המעשית שהשיגו ההמונים במאה התשע עשרה לעומת האינטרסים של היחיד ושיקוף תיאורטי שלה . תחושת החשיבות ותשומת הלב שהמעמדות הנמוכ...
אל הספר