פרק ארבעה־עשר ההתנגשות הבלתי נמנעת

כוונת האורתודוקסים לשתק את פעילות הקונגרס על ידי ערעורים מערעורים שונים לא נעלמה מעיני המסתכלים מבית ומבחוץ . כתבים חדי עין לא פחות מיריבים מבין חברי הקונגרס הרבו להוכיח אותם על כך ' . הרב עזריאל הילדסהיימר עצמו הגדיר את מלחמתם כ " מלחמת גרילה , " והצדיק אותה כתגובת אין ברירה על צעדי הדיכוי של הנשיא הירשלר . ביטויו של הילדסהיימר הולם בהחלט את התופעה , שכן ההתקפות של האורתודוקסים בשלבים הראשונים של הקונגרס לא היו בגדר התמודדות על גופי הנושאים השנויים במחלוקת . הן היו נםיונות להימלט מן ההתמודדות או לדחותה לשעה אחרת , ולצפות בינתיים למות הפריץ או הכלב . משעלו בתוהו כל הנסיונות , לא ניצלו אלה מן ההתמודדות . זו החלה בשתיים משלוש הוועדות , שנתמנו להכין את המצע לדיוני הקונגרס בנושאי ארגון הקהילות וסדרי החינוך . על הוועדה השלישית הוטל ניסוח התקנות לסדר היום של קונגרסים לעתיד לבוא ; כאלה כידוע לא נתקיימו , ולכן גם אין עניין היסטורי במה שנעשה על ידה . בכל ועדה היו עשרים וחמישה חברים , שנחלקו לפי יחס הכוחות בין שני המחנות בקונגרס , ארבעה עשר מן המתקדמים ואחד עשר מן האורתודוקסים . בוועדה לארגון ה...  אל הספר