אפתח בבראשית רבא : דרש ר' אייבו : בשעה שמל אברהם את ילידי ביתו העמידן גבעת ערלות ... והתליעו ועלה ריחן לפני הקב"ה כקטורת הסמים . אמר הקב ה בשעה שיהו בני באים לידי אחירות מעשים אני נזכר להם אותו הריח ומתמלא עליהם רחמים ( מז , ז ; . ( 475 הביא שם כמה שינויי נוסחאות ובמנחת יהודה העיר : 'כ"ה בכי"ל והגי' מקויימת עפ-י כי '' פ ובכי"ג , ואולי הני' העיקרית עכירות מעשים , כמו שכתב לי ידידי רא * ח לעף . ' כלומר 'אחירות' שיבוש הוא . תימה , הרי קשה להניח , שמעתיק כ"י ישתבש ובמקום 'עכירות / תיבה פשוטה ומובנת , יכתוב תיבה משונה , שאפשר שאין דומה לה בספרות . ועוד.- אילו בא הדרשן להשתמש בלשון עכר , היה אומר בפשטות ' מעשים מכוערים , ' על דרך 'דברים מכוערים' ( סדר אליהו רבה , מהדורת ר-מ איש שלום ( 13 דבר מצוער ( שם 69 ועוד . ( 'מעשים' קשה כאן מבחינת הסינטכס . . 2 ועוד לשק אחר תמוה : פי החירות ( שמות יד , ב . ט ) שהיא מאחרת לעובדיה ( מכילתא , הורוויץ . ( 83 נתקשו מבארים בתיבה זו , עי' שם הערות ( עי' גם מכילתא , מהדורת רא ה ווייס ; 31 מהדורת רמא-ש , דף כה , ע-ב . ( דרך פתוחה לפתרון לשונות אחר שבשני הדרשות...
אל הספר