. 6 אפשר שמעיין בכה"י יבוא וישיג על דבריי לומר : והרי מלבד תיראו ( תי'ו במתג ) נמצא גם ונתנו על ציצית הכנף ( טו , לח . ( לדבריך , שאין בכה'י מתגים , פרט לתיבת תיראו , תצטרך לומר שכתיבת ונתנו מירכא ( תחת הנו-ן הראשונה ) ותביר , והרי בנוסח הדפוסים ובתנ-ך ק ק , וכן במהדורות הקודמות של קיטל ובתנ-ך ירושלים-הנוץ הראשונה במתג , אם אמרת , כי שבע געייות נוטות בכה"י לצד שמאל והן דומות למירכא , הרי אפשר להוסיף להן אף תיבת ונתנו לומר מתג הוא תחת הנו-ן ושמונה הן הגעייות , ונמצאים דבריך על צמצום המתגים בכהיי מפוקפקים . אי אפשר לומר כך , ויש בזה צד עקרוני להרבה מקראות , שטעו בהם מעתיקים ומדפיסים ומחדירים . כלל ישן הוא , שתיבה , שטעמה תביר , תבוא בה , בתנאים ידועים , מירכא בתנועה שלפני התביר ולא געייה . וזה לשון דקדוקי הטעמים , סי' : ' 20 'כל תיבה שיש בה מארכה ותברה ( תביר , ( כמו ידך תהיה בו ( דברים יג , י ) ו י נגע ו יהושע ( יהושע ח , טו , ( ירדו ( יחזק' לב , כא ) וישבו בבאר שבע ( דה-א ד , כח ) ישתרגו ( איכה א , יד , ( אין בץ מארכה לתברה אלא שוא בלבד . ' כלל זה נמצא בצורה אחרת בטעמי המקרא , שער התבי...
אל הספר