. 1 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו ( ישעי' ח , ט . ( מקרא קשה כתיבותיו ובסדרי הקבלותיו . אף ההמשך לשלפניו ולשלאחריו קשה קצת ( עי' מפרשים . ( כמה דברים על מה שנאמר על 'רעו . ' ת"י והרומי : לשון חיבור , אסיפה , וכן רש"י , ר-י קרא ור"א מבלגנצי . פש : ' זועו , כלומר חרדו . יש מתקנים , על פי השבעים yvcore דעול ( גזניוס בוהל , ערך רעע ; 1 ארליך , ראנדגלוםן , וקרויס . ( ר"י אבןגנאח , ערך רוע : 'הכר [ ר' יהודה ] בו עוד תרועם בשבט ברזל ( תהלים ב , ט , ( ירוע כבירים לא חקר ( איוב לד , כד , ( רעו עמים וחתו , וזה בלתי מתעבר רצוני רעו עמים . ' רוצה לומר : רעו פועל עומד , לא כבמקראות הקודמים , ששורש זה משמש בהם פועל יוצא . נראה , שפירש רוע לשון שבירה . וזה לשון רד"ק , ספר השרשים , ערך רוע : 'וענץ אחר תרעם בשבט ברזל , הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת ( ירמי' טו , יב ... ( יבוא יותר חזק לשברם ו ל כ ת ת ם ... שן רעה ( משלי כה , יט ) והוא פועל עומד וכן רעו עמים וחתו / ליחתו . ' עתיד חתת , פועל עומד , הריהו יחת ; החולם שבמקראנו אינו מסייע למפרשים כאן : פועל עומד , לשון שבירה וכיוצא ...
אל הספר