היחידים המוצגים כמושלמים בפרשה זו הם , כמובן , אותם 'גיבורים עניים' שנרמסו בפרסות הסוסים . גם הטענות באמצעותן תקף שמעונוביץ את האיכרים נשענות , רובן ככולן , על הנחות לאומיות משותפות : 'ומכרו בעבור נעלים אחים נפוחי רעב . ' שמעונוביץ עיצב את שירו לא כניגוד פוליטי מעמדי בין מחנות אלא כהתקפה כלל ציונית על בנים שסרחו . בכך הוא חוזר על הדפוס הפוליטי של הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי הארצישראלי , שדרכו , במימוש ההגמוניה הפוליטית שלו , תומצתה אז בדבריו של בן גוריון על ההסתדרות הכללית ה'משמשת בידי הפועל לא רק מכשיר מעמדי להגנת ענייניו ותביעותיו המיוחדים , אלא גם סדן יצירה לאומי לחשל עליו את עתידות העם העברי המתחדש' , 1974 ) תרפ"ח , עמ' . ( 62 דברים ברוח זו הופיעו גם במאמר המערכת של דבר : 'יום פתח תקוה , ' שפורסם מיד לאחר מאורעות הקטיף ( כצנלסון , . ( 18 . 12 . 1927 ההיצמדות לדפוס 'קלאסי' זה של מהלכים פוליטיים מסתברת גם על רקע העובדה ששמעונוביץ עוקף בשירו כל מגע משמעותי עם המודל הספרותי של ' שירת העבודה . ' ככלל הוא נמנע ( חוץ מכשורה אחת ) מלפרט את תכונותיהם הטרומיות של החלוצים , ואף נזהר מלהשתמש בגיב...
אל הספר